עוד על המוצר ה-ACC האמריקאי ה-19

אני מאמין שהשגנו את פריצת הדרך הראשונה העיקרית שהאדם השיג בעולם הזה במשך הרבה מאוד זמן.

כדי לעמת את המצב המתקדם של הקדוש האסיאתי שבו הוא לא עושה שום דבר אבל הוא מאוד חכם, וממש לקחת חלק בזה, ולהסתכל באימה מסוימת על זה שאנשים יכולים להיות כל-כך בטלנים ולדעת כל-כך הרבה ולעשות כל-כך מעט, ומצד שני לעמת את האכזריות שבהנדסה, היה קרוב לוודאי הבדל יותר מדי גדול בין השניים. ומתוך מצב של הלם ואי-יכולת ליישב בין שני הקצוות האלה, עשיתי את מה שבוצע כאן – והשגנו את פריצת הדרך.– ל. רון האברד

ב-4 באוקטובר 1957, כדור שנבנה מסגסוגת אלומיניום, בקוטר 58 סנטימטרים ובמשקל 83 קילוגרם, עזב את כדור הארץ במהירות של 8 קילומטרים בשנייה, וכשהוא יצא מהאטמוספרה, הוא נכנס למסלול הקפה סביב כדור הארץ בגובה של 900 קילומטרים מעל פני כדור הארץ. הלוויין הרוסי ספוטניק נכנס להיסטוריה, ועידן החלל הגיע.

אבל בקרב ממשלות המערב, אשר עבורן השיגור בא כהפתעה מוחלטת, היתה הרבה יותר חרדה מאשר שמחה. וכשהסובייטים שיגרו חודש לאחר מכן לוויין שני הרבה יותר גדול, נראה היה שהעליונות הקומוניסטית היא ברורה בעידן החדש הזה – בייחוד כשניסיון אמריקאי נמהר להשתוות להישג הסובייטי הסתיים בטיל 'ונגרד' שהתפוצץ שתי שניות לאחר שיגורו ב-6 בדצמבר. וכך, מנהיגים פוליטיים אמריקאים היו עצבניים, כשהם עומדים מול מה שהם האמינו שיכול להיות בעל השלכות צבאיות חמורות בגלל אי-הצלחתם להשיג עליונות בחלל.

זה היה הרקע של האירועים בעולם כאשר ל. רון האברד כינס את מה שהוא תיאר בתור "הכנס החשוב ביותר שאי פעם ערכנו" בימים האחרונים של דצמבר 1957. ב-'כנס היכולת', שהתאפיין בסדרת הכרזות על פריצות דרך, רון פרסם נתונים חדשים בנוגע למקור של תמונות דמות מנטליות, ניתוח המבנה של 'התחל, שנה ועצור' – ומה שהיה במיוחד רלוונטי בהתחשב באותם מאורעות עולמיים – האמצעים להשגת הישרדות בדינמיקה השלישית.

ומיד לאחר 'כנס היכולת' הגיע הקורס הקליני המתקדם האמריקאי ה-19, שם ניתנה סקירה מפורטת על יישום עבור אודיטורים.אם הכנס ההוא היה היסטורי, אותו ACC היה בלתי נשכח באותה המידה. כי האודיטורים שטסו לשם כדי להשתתף באחד מהקורסים הקליניים המתקדמים של מר האברד, קורסים שעכשיו נחשבים לאגדיים, עמדו ללמוד יותר מאשר כמה דברים על "עידן החלל", דברים שלא נשיא ארה"ב אייזנהאואר ולא המנהיג הסובייטי חרושצ'וב היו יכולים בכלל להעלות בדעתם.

התאריך היה 20 בינואר 1958. המקום – בניין יפה שהיה מכוסה בצמח מטפס בפינת הרחובות R ו-19 NW בוושינגטון, די-סי. האווירה היתה טעונה, עם הרגשה של דחיפות וציפייה אשר במהרה התגשמו מעל למצופה:

"זה מאוד משעשע שכזאת כמות של אופרת חלל תצוץ בזמן הזה. למעשה, מדע בדיוני מכניס את אופרת החלל לרסטימולציה. או שאופרת חלל מכניסה את המדע הבדיוני לרסטימולציה. אבל אנחנו נכנסים עכשיו לעידן של אופרת חלל. ואנחנו קרוב לוודאי האנשים היחידים שיודעים משהו לגבי מה שהדוד סֶמִי והדוד חרושצ'ובי מתמודדים עימו".

מה שבא לאחר מכן היה תיאור מרתק מפי מר האברד של מאורעות ממסלול הזמן השלם אשר הושתלו ב-beings על-ידי חברות חלל, ההשלכות של זה על הציוויליזציה הזאת, ובמיוחד, ההשלכות על כל פרקליר.

"אתם מקבלים קצת randomity כמו זה שכרגע תיארתי לכם באופרת חלל, והבחור מוריד מסך. פשוטו כמשמעו, הוא ממש מוריד על זה תמונת דמות מנטלית שנקראת 'מסך'.

בדרך כלל הוא לוקח את התמונה ממסלול הזמן מהעבר, ובדרך כלל היא מגיעה מאופרת חלל. וכמות הכוח, ההדף, משך הזמן ומורת הרוח שנמצאים באחד המאורעות האלה של אופרת החלל יגרמו לכל דבר שיכול לקרות למישהו בשלב הזה בכדור הארץ להיראות די חיוור. זה יהיה משהו בסדר הגודל של לשגר בחור עם מנגנון של בליסטרה במהירות של 300 אלף קילומטרים בשעה, או משהו כזה, לתוך צוק סלע, מבינים? אתם מקבלים התנגשות עצומה, אתם מקבלים כל מיני דברים. אז מידת הפראות שמתרחשת במאורעות האלה גורמת להם לגלות מידה רבה מאוד של התנגדות. ולכן לקח הרבה מאוד זמן לפתור את הדבר הזה שנקרא שדות, וזה הישג גדול להיות מסוגל לפתור דבר כזה היום".

כלי חיוני בפתרון הזה היה הצגתו מחדש של משהו שאף אחד מאותם אודיטורים לא חזה מראש – האי-מיטר. השימוש באי-מיטרים ננטש 3 שנים מוקדם יותר כשמאתיסון (היצרן) הפך אותם ליותר מדי מורכבים לתפעול על-ידי מי שהוא לא מהנדס, כשבאותו הזמן, תגובות המחט שלהם לא היו מספקות עבור התהליכים המתקדמים של. רון האברד פיתח עבור קלירינג. אבל, התפתחויות בטכנולוגיית האלקטרוניקה אפשרו עכשיו לייצר סוג חדש של אי-מיטר המבוסס על טרנזיסטורים – וכך נוצרה פריצת הדרך של האי-מיטר האמריקאי הכחול המפורסם. השימוש בו כבר הוכיח את יעילותו, כשהוא קיצץ את זמן האודיטינג בשני שלישים, ומשם והלאה האי-מיטר חזר ותפס את מקומו ההולם כחלק הכרחי לצורך השגה מוצלחת של המצב של קליר ו-Operating Thetan.

עם זאת, למרות פריצות הדרך שלו במחקר של מסלול הזמן השלם ובפיתוח כלים לשימוש על-ידי אודיטורים, הם כולם הובילו לפיתוח שיא שכאשר יישמו אותו ציין את ה-ACC ה-19 בתור אירוע היסטורי: 'נוהל הפיכה לקליר'.הנוהל, שהיווה ארגון שיטתי של כל התהליכים שמר האברד מצא שהם הכי מעשיים כאשר אודיטורים מיישמים אותם, היה מורכב מסדרה מדויקת של צעדים להשגת המצב של קליר. ואבן היסוד שלו היתה מרכיב שנמצא בליבם של כל ה-beings, כפי שהוא הסביר:

"השתתפות בסשן מתוארת כאן ב-'נוהל הפיכה לקליר' ואני רוצה לציין בפניכם שהציר המרכזי, גלגל השיניים העיקרי, מרכז ההשתתפות הוא 'עזרה', וזה מנוקה ב-CCH 0, וזה הדבר שיש לשים עליו את הדגש".

לאחר קביעת החשיבות של ההשתתפות, אודיטורים המשיכו לבצע את השלבים הבאים של 'נוהל הפיכה לקליר' לעבר השאיפה הסופית שבה שמים את הפרקליר בעמדת גורם – כי זאת היתה המהות של קליר: תטן שיכול להיות ביודעין בעמדת גורם על חיים, חומר, אנרגיה, מרחב וזמן, באופן סובייקטיבי ואובייקטיבי. וכדי להבטיח שלאודיטורים תהיה הבנה מלאה לגבי כל ההיבטים של קלירינג, מר האברד הדריך אותם לגבי הרקע, העקרונות וההיבטים המכניים של הנושא:

• ההיסטוריה של קלירינג – כיצד ההיבט הרוחני והחומרי שזורים זה בזה ולמה צריך את שניהם כדי להמשיך בחיים.
• ארבעת העולמות – אודיטור צריך ללמוד להכיר ולהיות מסוגל להבדיל בין ארבעת העולמות: התטן, המיינד, הגוף והעולם החומרי.
• Operating Thetan – הקשר שלו לקליר ואיך אדם יגיע לקליר כל עוד הוא מקבל אודיטינג עם השאיפה לשפר אותו בכיוון של Operating Thetan.
• חשיבות האודיטור – למה אודיטור תמיד בכיר יותר מקליר.
• פוסטולייטים – הפוסטולייט הראשון שתטן צריך לעשות כדי להיות מאוד מאוד אברטיבי הוא שיש משהו מזיק בקשר לחיים.
• קלירינג – האודיטור הוא זה שהופך אנשים לקליר, טכניקות לא הופכות אף אחד לקליר.
• שאלות ותשובות – מר האברד ענה על שאלות של תלמידים על איך לטפל בשדות, מהם ת"רים נכונים, Q&A בסשן, הפעלת אי-מיטר ותהליכי מוק-אפ.

ומכל מה שהוא לימד הגיע השיא של כל מה שהוא פעל למענו – ולמעשה, שאיפתו הראשונית בהכשרת אודיטורים מאז המוסד הראשון לדיאנטיקה ו-'הספר הראשון'. כי בהתחשב בדחיפות של קלירינג בהיקף נרחב, הוא קבע תנאי ספציפי: הוא לא ייתן שום אימון אישי. במקום זה, המדריכים לבדם יהיו אחראים לפיקוח על הקורס ויהיו אחראים לוודא שהתלמידים יודעים איך לתת אודיטינג. לכן, כשלא פחות מ-15 מאותם 35 תלמידי ACC נבחרים השיגו את המצב המזהיר של קליר במהלך הקורס עצמו, ורבים אחרים התקדמו באופן משמעותי בכיוון הזה, זה סימן את ההישג שהיווה את גולת הכותרת – אודיטורים אחרים מלבד ל. רון האברד שיש להם את המיומנות, הידע-איך והוודאות להפוך אחרים לקליר, להפוך אותם לקליר בדרך שגרה, וכך להניח את היסודות לקלירינג פלנטרי.

וזה, בסופו של דבר, היה המרוץ היחידי שהיה חשוב. ומכאן 'מבצע קליר': "להפוך אתכם לקליר, ואז להפוך את הסביבה שלכם לקליר, ואז להפוך את המדינה לקליר". כי כפי של. רון האברד הכריז,

"הייתם יכולים לומר שכארגון צעדנו במקום בהמתנה ליום הזה. היום הזה הגיע. אנחנו כבר לא צריכים לצעוד במקום. לנוכח עולם מתדרדר, אנחנו הצלחנו, ולא משנה מה קורה בכדור הארץ.

מה שרצינו להוכיח (QED).

אפשר לעשות את זה עבורכם".