עוד על המוצר ה-ACC ה-1 של סיינט-היל

תוכנית מספר 1 של בריטניה מתחילה ב-7:30 מחר בבוקר בתחנת הרכבת צ'רינג קרוס והרכבת התחתית אמבנקמנט, שמשם האוטובוס יוצא לכיוון סיינט-היל. משם התוכנית הזאת מתחילה.– ל. רון האברד

התוכנית הזאת, כפי שהוכרז עליה למשתתפי 'כנס לונדון על הפצה ועזרה', תהיה הנושא של ארבעת השבועות הבאים ותכלול עשרים וחמש הרצאות של ל. רון האברד. בנוסף, היא תיכנס להיסטוריה של סיינטולוגיה בתור ראשיתו של עידן חדש של הישגי CASE – שמתחיל ממש מתחתית הגשר.

הכול התפתח מתוך תגליתו של מר האברד מתחילת 1960 לגבי ארבעת הפקטורים הנדרשים בכל סשן. כלומר, אלה הפקטורים שאם לא מתייחסים אליהם, לא יכול להתבצע שום סשן. לפיכך, אלה המרכיבים שמגדירים את המונח "in-session" ביסודיות מעשית שמעולם לפני כן לא הושגה. הפקטורים האלה – עזרה, שליטה, תקשורת ועניין – הפכו עד מהרה לידועים בסלנג של האודיטורים בסיינט-היל בתור "הרביעייה הקטלנית", בגלל ההשפעה הניכרת שיש להם על המחסומים להתקדמות ה-CASE.

ואומנם, הפקטורים האלה חדרו לכל-כך הרבה תחומים עד שהם אפילו טיפלו בסיבות לכך שאדם שמעולם לא שמע על סיינטולוגיה לא היה in-session, וכך הם הביאו כלי חדש ורב-עוצמה לנושא ההפצה.

וכך, ב-8 באוגוסט, האוטובוס הזה נכנס לשטח סיינט-היל והביא את התלמידים שיהוו כעת את חיל החלוץ של העידן החדש הזה. במהלך החודש שלאחר מכן, הם שמעו הרצאות שהיו באמת אדירות בהיקפן. הרצאות אלה הן למעשה ההצהרה המקיפה הראשונה שלו על נוכחות אודיטור ועל נעלות – פקטורים חיוניים שבאמצעותם האודיטור גורם לפרקליר לעמת את ה-CASE שלו, וכך הביאו לכלל מימוש מעשי את אחת האימרות העתיקות ביותר באודיטינג: אודיטור פלוס פרקליר הם יותר גדולים מהבנק.

כאן תמצא, בנוסף, את הטכנולוגיה המלאה של ביצוע קדם-סשן, התהליכים והנהלים שגורמים לכל אחד להיות לגמרי in-session – כלומר, מוכן לקבל עזרה, נמצא בשליטת האודיטור, נמצא בתקשורת ומתעניין ב-CASE שלו עצמו. במה שהפך לנתון החשוב ביותר של מר האברד, הוא דיבר על היכולת לעזור בתור היכולת הגדולה ביותר של בני אדם. ועל הכוח ההרסני שטמון בכך ש-being לא מצליח לעזור.

ואם זה לא מספיק, הוא פירט יסודות רבים אחרים:

• דרישות עבור אודיטור – למה האודיטור לא צריך רק לדעת איך לבצע נוהל באופן מכני, אלא הוא חייב להבין מה קורה בסשן.
• מיומנות באודיטינג – הטיפול הקל והחלק בפרקליר בזמן שנותנים אודיטינג קובע ישירות את המידה שבה הפרקליר יכול להתרכז ב-CASE שלו.
• עזרה – מדוע זו היכולת הגדולה ביותר של המין האנושי.
• כישלון במתן עזרה – למה זה הרקע הראשי, היסוד ולב לבו של ה-CASE של פרקליר.
• Havingness – הסיבות לכך שאודיטור פותח איתו את ה-CASE, ההבדל בין Havingness סובייקטיבי לאובייקטיבי, ולמה Havingness אובייקטיבי משנה את הפרופיל או מכין CASE.
• התאמה למיינד – מהי ואיך היא מבוצעת באודיטינג.
• ביצוע Sec Check – התיאוריה שעומדת מאחורי הסיבה שבגללה משתמשים בו כדי להביא את ה-CASE של פרקליר למצב טוב.
• אססמנט – אם מוצאים טרמינל במדויק באססמנט, הטון-ארם יעלה וירד בזמן ההרצה. אם אין שינוי בטון-ארם, זה אומר שהאודיטור לא נותן אודיטינג על הטרמינל הנכון.
• ביטחון באודיטור – ככל שיש לפרקליר יותר ביטחון באודיטור, כך הטון-ארם עולה ויורד בצורה תלולה יותר.
• דטרמיניזם-של-האחר – דרך הפעולה האלמנטרית ביותר של אודיטינג היא שנותנים דטרמיניזם-של-האחר והוא נוטה למחוק קצת מהדטרמיניזם-של-האחר בבנק של הפרקליר מעצם זה שהאודיטור יושב שם. האודיטור יכול לבצע את הפעולות המכניות של אודיטינג ומשהו יקרה ל-CASE, אפילו בלי שהוא יריץ שום תהליך.
• ביקוע אטומי – הסיבה היחידה לכך שאדם מפחד מביקוע אטומי היא שהביקוע מפתח כמות עצומה של תנועה.
• תנועה – למה כשמריצים תהליך על תנועה, נצירות מתחילות לנשור.

לבסוף, וכדי לסכם זאת, מר האברד הציג את 'תיאוריה 67', פריצת דרך לגבי הדינמיקה השישית והשביעית אשר מספקת תובנה חדשה בנושא של beingness, havingness ולמה תטן הופך להיות introverted לתוך עולם ה-MEST.

כאן, אם כן, הקורס הקליני המתקדם ה-1 של סיינט-היל אשר מסמן את שחר "עידן הסילון של סיינטולוגיה" כפי של. רון האברד כינה אותו.