עוד על המוצר ה-ACC הדרום-אפריקאי ה-3

מה שלמדנו בעבר מתאים בצורה הולמת יותר לעתיד. ההתפתחות של דיאנטיקה וסיינטולוגיה היתה, אם כבר, בכיוון הפוך. היא עלתה מרמה גבוהה ממוצעת לרמה גבוהה מאוד ואז החלה לרדת בסולם בניסיון למצוא נקודת כניסה במדרג נמוך יותר למקום שבו אנשים נמצאו. ובכן, אנחנו נמצאים שם עכשיו, מצאנו את נקודת הכניסה במדרג הנמוך יותר ואנחנו יודעים היכן אנשים נמצאים. רק תזכרו שכל השאר כבר פוּתח בעבר ושכבר יש לכם אותו. אז אל תאבדו את הנתונים הישנים ותגידו "רון שינה את דעתו כל הזמן". לא, רון פשוט חיפש נקודות חדשות במדרג נמוך יותר, ועכשיו יש לנו אותן.

אתם תגלו שהנתונים שלמדתם ב-ACC הזה הם שימושיים באופן נרחב. אני בטוח שהם יוכלו להמשיך להיות בשימוש נרחב במשך הרבה, הרבה זמן.– ל. רון האברד

במשך שבע שנים וחצי, בנוסף לכל שאר הדברים שדרשו את תשומת לבו מבחינת אדמיניסטרציה והתרחבות, ל. רון האברד העביר 22 ACCs, ונתן בסך הכול 931 הרצאות שבהן הוא תיאר כל היבט שניתן להעלות על הדעת בנוגע למיינד ולנפש, ומיפה את הנתיב למצבים גבוהים יותר. אם ההישג מעורר התפעלות בגלל היקפו חסר התקדים, ישנה משמעות רבה אפילו יותר במה שאותן הרצאות מייצגות – מאגר טכנולוגיה שיעמוד לנצח כשער לחופש לכל אנשי כדור הארץ, בדור הזה ובכל דור שיבוא אחריו.

ועכשיו, ב-23 בינואר 1961, מר האברד ילַמד את 'הקורס הקליני המתקדם הדרום-אפריקאי ה-3' ביוהנסבורג. ה-ACC הזה, שהוא הראשון והיחיד שהוא העביר בדרום-אפריקה, היה גם ה-ACC האחרון שהוא העביר אי פעם. שכן ה-ACC הזה לא רק שם את הליטושים האחרונים ואת הדגש המסכם על שלב אחד שלם של מחקר ופיתוח, אלא הוא ציין את נקודת ההתחלה שהיתה נקודת מפנה לעתיד לבוא.

סיפור הרקע על איך הוא הגיע לדרום-אפריקה הוא השיא של כל מה שהוא ביקש להשיג מאז פתיחת 'הקורס הקליני המתקדם' הראשון באוקטובר 1953. במיוחד, טכנולוגיית אודיטינג שתזיז כל CASE עד לקליר, ונוהלי הכשרה שיגרמו לכל האודיטורים להיות מסוגלים להשיג את השאיפה הזו עם כל פרקליר. עם פריצת הדרך של ביצוע קדם-סשן והנהלים השיטתיים (ה-ACC ה-1 של סיינט-היל), בשילוב עם דגם סשן וסטנדרט חדש של נוהל אודיטינג (ה-ACC האמריקאי ה-22), HGCs בכל העולם קידמו כעת CASEs לקליר בקביעות ובמהירות.

בנקודה זו, כפי שמר האברד סיפר, באה ההבנה שהמכשול האחרון בדחיפה לעבר קלירינג נרחב היה פיצוח CASEs כבר בהתחלה.

"זה מאוד מסוכן שיתקיים מאגר ידע לא שלם לאורך זמן. וזה אומר שאתם לא יכולים לעזוב CASE אחד פה ושם ולהגיד 'טוב, אנחנו מקבלים אחוז מסוים של הצלחות ב-CASEs וזה בסדר גמור'. לא, זה לא מספיק טוב. זה אפילו לא מספיק בקושי. זה גרוע מאוד. אם אתם עוזבים אפילו CASE אחד, אתם ממוטטים את כל השאר. אז זה הדבר שאליו חתרתי.

בהתאם לזה, ככל שנעשים יותר הישגים על-ידי כניסה במדרג נמוך יותר, כך עולה מהירות הקלירינג".

ואיפה יותר טוב לגלות את נקודת הזינוק לכל CASE מאשר בדרום-אפריקה, ארץ עם שדה פעיל ומתרחב, ועם זאת סדרה מיוחדת של נסיבות:

"מניסיוני, CASEs בדרום-אפריקה היו ה-CASEs הקשים ביותר בעולם. ה-CASEs האלה היו מפוזרים בארגונים מרכזיים במשך הרבה מאוד זמן".

לכן, בספטמבר 1960, הוא טס ליוהנסבורג. לאחר שהוא רכש בית מודרני שהשקיף על העיר, הוא מיד החל את מה שהוא תיאר בתור תוכנית מחקר מקיפה. לאחר חודשיים וחצי, כשה-HGC של יוהנסבורג מהווה את שטח הניסויים שלו, ותחת פיקוחו, האודיטורים שם פיצחו כל אחד מה-CASEs שנכנסו בדלת – באופן די מילולי, בעשרותיהם. מכאן, ההערה שלו מאוחר יותר, "מעולם לא ראיתם מישהו כל-כך שחצן עכשיו כמו אודיטור ב-HGC של יוהנסבורג".

עם זאת, HGC חד כתער היה רק ההתחלה של מה של. רון האברד הביא לדרום-אפריקה. כשהשמועה התפשטה כמו אש בשדה קוצים, הוא ערך את 'כנס ניתוח המבנה של דרום-אפריקה' בפני 500 סיינטולוגים – הכנס הגדול ביותר עד אז – שבו הוא הכריז על תוכנית להפוך כל גבר, אישה וילד במדינה לבעלי יכולת רבה ככל האפשר, מהר ככל האפשר.

וכך החל ה-ACC ה-3 של דרום-אפריקה – להכשיר את האודיטורים הטובים ביותר במדינה להשיג בדיוק את המטרה הזו. בנוסף לכל שאר הדברים שנבעו מכך שאודיטורים קיבלו ממר האברד פיקוח והוראות מותאמות באופן אישי, הוא גם הגיע לפריצת דרך מרכזית – סולם אססמנט חדש שסבב סביב הדבר שהוא זיהה כנקודת הכישלון-או-הצלחה של CASE:

"כתבתי את זה ופתאום אמרתי 'אלוהים אדירים, זה סולם Havingness. לא להאמין! אלה הסיבות שבגללן אנשים לא יכולים שיהיה להם'".

וכך הוא פיתח את סולם ה-Pre-Havingness, שהוא מיזוג של כל תגליותיו על הפקטורים שמנעו מפרקליר להיות לגמרי in-session. אודיטורים אלה של ה-ACC, שקיבלו את ההכשרה מרון על תהליכים שהשתמשו בסולם הזה, הפכו את ה-CASEs "הקשים ביותר" לקלים ביותר – כשהם מפצחים כל אחד מהם בארבעה שבועות. באותו הזמן ל. רון האברד גם לימד קשת מרשימה של התפתחויות טכניות קשורות, שסיפקו את הרקע ואת התיאוריה שעמדה מאחורי זה, לרבות:

• Rundown לדרום-אפריקאי – הפרסום שלו, והסיפור על איך הטכנולוגיה לטפל בפקטור של 'עזרה' היוותה את הבסיס ל-Rundown הזה.
• שינוי, חינוך והעברת תהליכים – למה הם נקראים 'שלוש התרפיות של כדור הארץ' ואיך שינוי וחינוך קשורים להעברת תהליכים.
• נקודת התייחסות – למה כדי ש-CASE יהיה יציב חייבת להיות לו נקודת התייחסות, ולמה נקודת ההתייחסות הזו היא עולם ה-MEST בזמן הווה.
• הפצה – תפקידו של סולם ה-Pre-Havingness כשיטה ליצירת מגע עם ציבור חדש.
• זיכרון – הוא אינו מאוחסן אלא מיוצר.
• יצירתיות – מה הקשר של הבנק אליה, ואיך אודיטינג משחרר את היצירתיות של האדם.

וכל זה הגיע לשיאו בהתפתחות נוספת, שכדברי רון "עשתה היסטוריה" – שאיפות ואססמנט של שאיפות.למעשה, המשמעות של תגלית זו ל-CASEs היתה כל-כך גדולה שהוא הורה לכל חברי הצוות בעולם לקבל אודיטינג על SOP שאיפות, בלי קשר לכל אודיטינג קודם – פשוט בגלל שזה היה עכשיו הנתיב המהיר ביותר לקליר.

בזמן של. רון האברד השיג את כל המטרות שהוא הציב לעצמו בדרום-אפריקה – תוכניות PE חדשות שייושמו בהצלחה ויוצאו לכל העולם, משרד חדש שיוקם בקייפטאון והתרחבות בדרבן, וכל זה בנוסף להישגים הטכניים – ישנו פינאלה אפילו יותר גדול. כי ה-ACC האחרון הזה לא רק התחיל נהירה לעבר קליר, אלא הוביל ישירות לדבר הבא שמר האברד פרסם במכתב מידע של מהש"ה מסיינט-היל בחודש שלאחר מכן:

"עם הופעתו של 'נוהל פעולה תקני שאיפות', שהוכיח כעת את יכולתו ליצור Releases או קלירים מכל ה-CASEs בקורס הקליני המתקדם הדרום-אפריקאי ה-3 וב-HGCs, זה הכרחי לתת הזדמנות לאנשים מכל מיני מקומות בעולם ללמוד את כל החומרים של הטכנולוגיה הזו ולתדרך אותם באופן מיוחד בשימוש שלה, ולתת להם מספיק אודיטינג על התהליכים האלה תחת פיקוח צמוד כדי שתהיה להם ממשות מלאה על התוצאות שלה".

דבר זה בישר על רמה חדשה לגמרי של הכשרת אודיטורים – תחילתו של 'קורס התדרוך המיוחד של סיינט-היל' האגדי והשלמתו הסופית של הגשר שיש לנו היום.