עוד על המוצר ה-ACC האמריקאי ה-5

המשימה הראשונה שלכם היא למצוא את המיינד של הפרקליר. אם אתם רוצים להפוך את הפוסטולייטים שלו לאפקטיביים לגביו, כדאי מאוד שתביאו אותו למצב שהוא יהיה בעולם שבו הפוסטולייטים שלו יהיו אפקטיביים.– ל. רון האברד

עם סיומם המוצלח של ארבעת הקורסים הקליניים המתקדמים הראשונים, הישגים החלו לזרום מהשדה בזרם הולך וגובר. פרקליר שסבל מליקויי שמיעה החל לשמוע שוב לאחר כמה פקודות אודיטינג בודדות. אישה שכף רגלה נפגעה בצורה חמורה לא היתה מסוגלת ללכת, הרופא חזה לה שישה שבועות של החלמה, ובמקום זה היא פנתה לאודיטור ויומיים לאחר מכן היא צעדה במרץ לעבר המספרה לעשות תסרוקת חדשה. והיתה גם מנהלת חנות שלא יכלה לעבוד בגלל מיגרנה, צמרמורות, חום ושפע של מחושים אחרים, שעמדה לסגור את החנות כשלקוח הגיע. ארבעים דקות מאוחר יותר היא פתחה שוב את החנות וניהלה שיחות עסקים בטלפון עם לקוחות – פשוט הלקוח שלה היה בוגר ACC.

לכן, כאשר ב-29 במרץ 1954 ל. רון האברד הגיע לרחוב 3 צפון מספר 616 בפניקס כדי להעביר את הקורס הקליני המתקדם האמריקאי ה-5, קבוצה נבחרת של אודיטורים המתינה לו בציפייה. ציפיותיהם עומדות להתגשם בקרוב במלואן. כי אם כל ACC קודם התאפיין בהתקדמות של אבן דרך נוספת – exteriorization, livingness, beingness – מה שעמד להתגלות עתה היה משמעותי בדיוק באותה המידה. במיוחד הנושא של עולמות.

ובעוד שההגדרה של מר האברד של עולם בתור "מערכת שלמה של דברים שנוצרו" היתה מאוד רלוונטית, הוא חצה כעת את הסף של פריצת דרך חדשה, כשהוא פיתח ועשה קודיפיקציה לטכניקות אודיטינג שעסקו ביכולתו של הפרקליר להתבונן ישירות בכל שלושת העולמות – שלו עצמו, של מישהו אחר ובעולם הפיזיקלי. כפי שהוא ניסח זאת:

"קיבעון ותלות מתמשכים בעולם אחד בלבד, תוך התעלמות משני העולמות האחרים, מובילים לחשכה, לייאוש, ל-nothingness. אין שום דבר לא בסדר עם העולם הפיזיקלי. אדם לא צריך להפסיק להתבונן בעולם הפיזיקלי, אך הוא בהחלט לא צריך להתרכז בו כדי שהוא יוכל 'להסכים' רק איתו ועם החוקים שלו. לאדם יש חוקים משלו. יהיה יותר טוב, הרבה יותר טוב, שהאדם יתרכז בעולמו האישי מאשר יתרכז בעולם ה-MEST. אבל הדבר הזה, כשלעצמו, הוא לא התשובה הסופית. איזון מושג בשלושת העולמות ובהחלט בעולמות האלה".

כפי שאותם אודיטורים גילו מהר מאוד ב-ACC ה-5, מה של. רון האברד הקנה להם ייצג פריצת דרך חשובה ביכולתם לפצח CASEs. כי כפי שהוא גילה, היוצר של עולם הוא ה-"אל" של אותו עולם, ומי שנכנס לעולמו של אחר כפוף לפוסטולייטים ולחוקים שלו. וזה בדיוק המקום שבו אפשר היה למצוא את רוב הפרקלירים שלהם – בעולמות של אחרים.

לכן, מר האברד הדריך אודיטורים במצבור של טכניקות שבאמצעותן פרקלירים יוכלו לא רק להשיב לעצמם את השליטה בעולמם שלהם, אלא גם לזכות בכל היקף ההבנה והמודעות שנובעות מוודאות לגבי כל שלושת העולמות:

• נוהל קורס מתקדם – סדרת תהליכים שהותאמו בדיוק כדי להשיג שאיפה ראשונית באודיטינג – לגרום לפרקליר לשנות את דעתו.
• נוהל פעולה תקני 8-D (SOP 8-D) – לרבות טכניקה להפריד עולמות שהם שזורים ומשולבים זה בזה.
• מתיחת-קו-ישר על נקודת מבט ומתיחת-קו-ישר של Be, Do, Have – תהליכים כדי לאפשר לפרקליר להיות סובלני כלפי כל אחת ואחת מנקודות המבט, בכל עולם.

למרות טיבם המתקדם של הנהלים, ל. רון האברד הדגיש את היסודות הדרושים כדי להבטיח את יעילותם, בעזרת הרצאות שתיארו:

• הגדרות בסיסיות של סיינטולוגיה – תיאורים מלאים של זמן, מרחב, אנגרמות, פקסימיליות והסטאטיק.
• נוכחות האודיטור – ה-beingness של אודיטור ואיך להשיג אותו.
• אנליזה עצמית – הרצאה שלמה, "אבולוציה והשימוש ב-'אנליזה עצמית'", על איך לתת אודיטינג על התהליכים בספר, וכמו כן על תפקידה של הרשימה-הלפני-אחרונה כדי לשחרר מחט שהיא stuck באופן קבוע.
• נקודת ההצלחה-או-כישלון של CASE – איך להבטיח שלפקודות האודיטור יהיה יותר משקל מזה שיש לאנגרמות של הפרקליר.
• מרחב – כשנותנים אודיטינג ל-CASE קשה שמסרב להשתפר, צריך לפתור את בעיית המרחב של הפרקליר לפני שניתן לטפל בפוסטולייטים שלו.

עקב התוצאות המרהיבות שהושגו מההתפתחויות הטכניות האלה, התרחבות – כדי להביא אותן לאחרים – הפכה לעדיפות ראשונה. לכן, למרות לוח הזמנים הצפוף של הרצאותיו והקצב המטורף של המחקר, מר האברד הכניס את ההפצה להילוך גבוה, עם הפצת אלפי ספרים, פעילויות בשטח שצצו מאוקלנד ועד בוסטון והפצה מפה לאוזן שגוברת מיום ליום מתוך אינספור הסיפורים על חיים שהשתנו לטובה.

ואם זה מה שקרה בחזית הארגונית, הוא פנה גם ישירות אל הציבור הרחב. כי למרות לוח הזמנים הדחוס, ובין ההרצאות, מר האברד העביר במהלך ה-ACC ה-5 סדרת שידורי רדיו בני 15 דקות כל אחד על יסודות הסיינטולוגיה. לדוגמה: הקלאסיקה שלו "האם אפשר להיות מאושר?" שבמקור שודרה כאחת מתוך אותה סדרה בלתי נשכחת של הרצאות. היום היא מופיעה בתור הפרק הראשון של 'סיינטולוגיה: היבט חדש על החיים' – עדות להשפעתן המתמשכת של ההתפתחויות הטכניות של ל. רון האברד בקביעת המסלול העתידי של ההפצה.