עוד על המוצר הקורס הקליני המתקדם האמריקאי ה-9

שכפול הוא דבר חשוב במידה עצומה. חשוב במידה עצומה. פשוט כל הדגשה של זה לגבי CASE לא תהיה מספיקה.– ל. רון האברד

הזמן היה מאי 1954. ל. רון האברד העביר את חמשת ה-ACCs הראשונים בקצב מסחרר: 317 הרצאות וסשנים של אודיטינג לקבוצה בתוך 147 ימים, אחד אחרי השני. תוצאות האודיטינג המשיכו לנסוק. עם זאת, בהתחשב בסדר הגודל של המשימה שעמדה על הפרק – הקלירינג של פלנטה – היה לו יעד גדול יותר. כי התוצאות שהוא הצליח להשיג על פרקלירים באופן שגרתי, בלי קשר למצב ה-CASE שלהם, המשיכו לעלות על אלה שהשיגו אודיטורים אחרים. לפיכך נותרה השאלה: איזו טכנולוגיה האודיטורים האלה לא מיישמים במלואה? או, אם לנסח את השאלה בצורה שונה, מה מר האברד עשה שהאודיטורים האלה השמיטו?

זה היה האתגר שעמד בפני ל. רון האברד כאשר הקורס הקליני המתקדם האמריקאי ה-6 החל ב-10 במאי, 1954, פעם נוספת ברחוב 3 צפון מס' 616 בפניקס. ומרגע שהוא מצא את התשובה, האודיטינג וההכשרה לעולם לא היו יותר אותו הדבר. למעשה, התגלית הציגה משהו כל-כך בסיסי עד שהוא השפיע על כל ההתפתחויות שהיו לאחר מכן בהכשרת אודיטורים ובפיתוח תהליכים.

התשובה היתה – שכפול.

כפי שמר האברד תיאר זאת,

"אודיטורים לא יכולים לשכפל. מה זאת אומרת, לשכפל? זה פשוט לעשות אותו דבר כמו משהו אחר. זה הכול. הם לא יכולים לעשות את זה.

מה הבעיה עם CASEs? הם לא יכולים לשכפל".

כי, כפי שרון הסביר:

"הפעולה הבסיסית של הקיום היא שכפול.

אי-יכולת לשכפל בכל אחת מהדינמיקות היא ההתדרדרות הראשונית של התטן".

והחשוב ביותר ביחס לאודיטינג, קליטה חושית תלויה בשכפול, תקשורת תלויה בשכפול, ומחיקה מתרחשת באמצעות שכפול. או, אם לבטא את זה בצורה אפילו בסיסית יותר, אף being לא יוכל לצאת לחופשי אלא אם כן הוא יהיה מסוגל לשכפל.

באשר לשאלה למה שכפול התגלה כנושא בעייתי עבור אודיטורים ופרקלירים, התשובה היא לא פחות מאשר הגילוי של אקסיומה כפי שהיא נחשפה ב-SOP 8-C:

"בעולם ה-MEST, הפשע היחידי הוא שכפול".

הפתרון המיידי שמר האברד פרסם לקבוצה נבחרת של אודיטורים שהשתתפו ב-ACC ה-6, נקרא 'נוהל 30'.למעשה הוא היה מורכב משלושה תהליכים: 'בעיות ופתרונות', 'הענקת Beingness', והתהליך שעד מהרה הפך לאחד מהתהליכים המפורסמים בכל סיינטולוגיה, 'נוהל פתיחה באמצעות שכפול'.

התועלת המיידית והברורה של 'נוהל 30' היתה מהירות האודיטינג: לפי הערכתו של ל. רון האברד, כמות הזמן שנחסך היתה במונחים של עשרות שעות, אם לא מאות שעות.

ולמרות זאת, אם ה-ACC המפורסם הזה ידוע בזכות הפרסום של 'נוהל 30' – שמסוגל להעלות את הישגי הפרקלירים לסטרטוספרה ולהכפיל את מספר האנשים שיכולים לקבל את ההישגים האלה – הוא כלל גם משהו שמקיף את סיינטולוגיה כולה. כי כעת, מנקודת מבט של כל מה שהושג מאז תחילתו של ה-ACC הראשון באוקטובר 1953, מר האברד העביר תיאור כללי ומקיף של התיאוריה, העקרונות וההיבטים המכניים של יסודות הסיינטולוגיה, נכון לאמצע 1954, לרבות:

• הגדרות של סיינטולוגיה – היישום המעשי שלהן באודיטינג.
• יחסים בין-אישיים – איך הם מבוססים על משולש ה-ARC.
• דמיון – מדוע יש תיאום ישיר בין כמות הדמיון החופשי שיש לאדם לבין היכולת שלו להשתמש במיינד שלו.
• שלוש רמות של ריפוי – דרכים לטפל באדם שסובל כאב.
• היכולות של התטן – איך לטפל ב-CASEs מאוד קלים, משום שאודיטורים נתקלים ברבים מהם.
• אהדה, ממשות ותקשורת – ARC וסולם הטונים ביחס ל-exteriorization, לגופים ולעולמות.
• מחסל אנרגיה – תהליכים לשפר את הקליטות החושיות של תטן שנהיה exteriorized.
• סיור מקיף – מטרתו והיישום שלו, לרבות הדגמת אודיטינג מלאה על פרקליר.

ואם ההתקדמויות הטכניות האלה שיקפו את הרמות הגבוהות ביותר של העברת תהליכים ו-beingness, מבלי להאט את הקצב ועם זאת באופן שנראה שהן מותחות את הזמן עצמו – אז התוכניות של מר האברד ברמה הבסיסית המשיכו להתקדם באותו המרץ ובאותה המהירות.

ראשית, כדי להעביר לסיינטולוגים את פריצות הדרך האחרונות האלה, ובאמצע ה-ACC הזה, הוא העביר את 'כנס תהליכי עולמות', כשהוא מפרסם את 'ספר-העזר לאודיטור לקבוצה' הראשון ומעביר את אותן פריצות דרך עדכניות כמו אודיטינג לקבוצה – כולל אפילו 'נוהל פתיחה באמצעות שכפול'.

ואז, כשהוא יצא אל מעבר לגבולות הקהילה המקומית, הוא פתח ב-"מבצע פניקס" עם תלמידי ה-ACC – שכעת היו יועצים רוחניים של סיינטולוגיה – כשהם מבקרים בבתי-חולים מקומיים ובבתים כדי להעביר את התהליכים העדכניים ביותר לאנשים מוגבלים ולקורבנות הפוליו הרבים. וכל זה הוביל לתולדות מקרים שנחשבים כיום לנסים – לא פחות מאשר נכים שעד מהרה התחילו ללכת ועיוורים שהתחילו לראות.

למרות כל הדברים האמורים לעיל שמילאו את ימיו ולילותיו של ל. רון האברד, הביטחון והצמיחה של סיינטולוגיה עדיין היו בראש סדר העדיפויות שלו. למטרה זו, ה-HAS בפניקס הפך ל-'התאחדות הסיינטולוגים הבינלאומית של האברד', שכעת עבדה בשיתוף עם HASI לונדון כדי לקדם את ההפצה העולמית של סיינטולוגיה. וכפי שהתברר עד מהרה – ההתפתחויות האלה עמדו להשתלב ב-ACC ה-7 שיגיע בשיאו למה שמוגדר בתור הבסיס האמיתי של סיינטולוגיה כיום.