עוד על המוצר כנס החופש

ממש בקרוב יהיה לנו כנס.

אנחנו קוראים לו ׳כנס החופש׳ בגלל שהוא מתחיל ב-4 ביולי, 1957 ובגלל שהוא עוסק בחופש מבלבול אנושי.– ל. רון האברד

כך פורסמה הודעתו של מר האברד במהדורת יוני של מגזין Ability. ולא היה יכול להיות תאריך מתאים יותר. כי הדבר שעמד להשתחרר היווה חופש שהאבות המייסדים של אמריקה אשר חתמו על הכרזת העצמאות מ-1776 לא היו מסוגלים להעלות אותו על הדעת.

בכל הנוגע לדחיפות – "כמעט מיד" – מר האברד נתן כבר שני כנסים ושני קורסים קליניים מתקדמים בששת החודשים האחרונים. בנוסף לכך, זמן קצר לפני כן הוא חזר מלונדון, שם הוא עשה תיקונים אחרונים על ספרו האחרון, 'הכול על אודות קרינה'.אבל בלי שום קשר לכותרות העולמיות שספר זה חולל במונחים של הישרדות לאומית במציאות של כאן ועכשיו, המחקר שלו על קרינה הניב למעשה תגלית טכנית גדולה הרבה יותר עבור גאולה נצחית: שליטה, תקשורת ו-Havingness (CCH).

לא ניתן להפריז בהדגשת חשיבותם כתהליכים. הם סיפקו את נקודת הכניסה המכרעת כדי לגרום לכל CASE לנוע למעלה, וכל זה נבע מההבנה של עד כמה נמוך ירד האדם בתקופה המודרנית:

"אם בעבר חשבנו שאדם הוא 10 אחוז תטן ו-90 אחוז גוף, דיברנו קרוב לוודאי על האנשים שאיכשהו נסחפו לסיינטולוגיה. לא דיברנו על הציבור.

זה לא יחס של 10 אחוז / 90 אחוז. זה יהיה משהו כמו מאית או אלפית אחוז תטן, והשאר גוף ו-circuits. בקושי יש שם מספיק being כדי לתת אנרגיה למכונות".

וכאן נמצאת הבעיה. כי כפי שהוא תיאר בהמשך, כאשר יש בפרקליר כל-כך מעט תטן, יעילות ה-CCHs תלויה במידה רבה באודיטור.

במקום זה, הם תלויים בזה שתוכלו לגרום להם לשתף פעולה עם הדבר הנכון שיש לעשות, מתוך רמת טון מספיק גבוהה שהם לא יוכלו להתנגד לה, מבחינת circuit".

אז כן, בנוסף למיומנות אודיטינג, תהליכים אלה היו תלויים במידה רבה ברמת הטון של האודיטור, במצב ה-CASE שלו.מצד שני, זו לא היתה בעיה חדשה והכשרת האודיטורים כבר מזמן כללה את העברת התהליכים ל-CASEs שלהם על הטכניקות העדכניות ביותר. בשנים מוקדמות יותר, אודיטורים עברו לפעמים רסטימולציה בגלל האנגרמות של הפרקלירים שלהם. אבל עכשיו, עם CCH – תהליכים שהם כל-כך בעלי עוצמה עד כי הם יכולים לפצח כל CASE – הרסטימולציה של האודיטורים הגיעה לרמה חדשה לגמרי. בנוסף לכך, כפי שמר האברד גילה, רסטימולציה זו של אודיטורים בעצם מנעה מהם להשיג תוצאות על הפרקלירים שלהם. למעשה, העברת תהליכי CCH דרשה שה-CASE של האודיטור יהיה ברמה גבוהה מאוד – כלומר, טון 40 – קליר!

הבעיה היתה כזאת: איך להעביר תהליכים למספיק אודיטורים עד לקליר כדי שהטכנולוגיה הזאת תוכל להיות זמינה באופן נרחב. כפי שהוא גילה עד מהרה, אי אפשר היה לעשות את זה:

"אתה תהיה חייב להתחיל עם אחד או שניים או שלושה. ומדי פעם אודיטורים הציעו לי שאני אתן אודיטינג למישהו עד לקליר, ואז אדאג שהאדם הזה ייתן אודיטינג לשני אנשים, ואז כל אחד מאלה ייתן אודיטינג לשניים ואז הכול יהיה בסדר. ובכן, זה בסדר גמור, אין בזה שום פסול, חוץ מהעובדה שזה לא עובד; זה לא יעבוד. עד שתגיע בערך לדור הרביעי מתחתיך משהו כבר ילך לאיבוד באיזשהו מקום".

אבל מר האברד פתר את הבעיה הזאת. בנוסף לכך, זו היתה פריצת דרך שעתידה היתה להציב את סיינטולוגיה על מסלול חדש לחלוטין ולעורר לחיים לעד הכשרה של אודיטורים: תרגילי הכשרה בהוראה גבוהה (ת"רים):

"אלה שלוש-עשרה רמות של מיומנות, כל אחת מהן מתקדמת יותר מהקודמת לה, ובסיומן מקבלים אודיטור שנוהג כמו קליר.

כאשר מיישמים את רמות ההכשרה האלה ביסודיות, הן יוצרות קליר מלאכותי מבלי למנוע מאדם את האפשרות לקבל אודיטינג כל הדרך עד לקליר".

זה מה של. רון האברד הביא ל-'כנס החופש'.ואם מלון שורהם כבר ראה כנסים רבים של סיינטולוגיה, שום דבר לא היה יכול להשתוות לזה – לא כאשר מר האברד עלה על הבמה והדגים טון 40, התכוונות ללא סייג.כשבנקודה זאת זה היה משהו שגם אף סיינטולוג לא ראה!

כי בעוד שהוא עבד מאז 1950 לשפר נהלים כך שכל אודיטור יוכל להשיג את אותן תוצאות באודיטינג שלו, כאן היתה אבן הדרך שציינה את השגתה של שאיפה זו.

ובנוסף לכך, בעוד שאמריקאים חגגו את ה-4 ביולי במשך כמה מאות שנים, יחגגו אותו מעתה ועד הנצח מסיבה נוספת, שונה לחלוטין. כי זה היה היום שבו ל. רון האברד סיפק את האמצעים לשחרר כל אדם על פני כדור הארץ.