עוד על המוצר כנס ההצלחה

שלושה נושאים, לא אחד, עברו שלבים של פיתוח בדיאנטיקה ובסיינטולוגיה במשך השנים הרבות האלה.

הראשון במעלה הוא כמובן סיינטולוגיה עצמה. הנושא השני הוא הידע-איך הארגוני. הנושא השלישי הוא איך להכשיר אודיטורים.

שתי הטכנולוגיות האחרונות האלה לא היו קיימות ב-1950, וזאת הסיבה לאי-יכולתנו להשיג כל הישג שהיינו צריכים להשיג.– ל. רון האברד

למרות זאת, לקראת סוף 1958, אותו נושא ראשון של פיתוח – סיינטולוגיה עצמה – הביא לפריצת דרך שתמזג את כל השלושה לפרק המסכם של כל הפיתוחים עד לאותו הזמן ... ולתחילתו של עידן חדש לגמרי.

ראשית, מבחינת "סיינטולוגיה עצמה", בא הדבר הבא:

"משהו קרה!!!

ההישג הטכני הגדול ביותר בשמונה שנים התרחש עכשיו.

כל אחד יכול להפוך לקליר על-ידי הרצת אנגרמות".

ולמרות שהסיפור המלא של פריצת הדרך ההיא מסופר במקום אחר (כנס הקלירינג של לונדון), הגילוי של ל. רון האברד על הטבע האמיתי, ניתוח המבנה והמקור לתמונות דמות מנטליות הניע אותו לבחון מחדש את הנהלים המוקדמים יותר של קלירינג – אלה מ-1947 כשהוא יצר את הקלירים הראשונים – אפילו לפני 'הספר הראשון'. מהר מאוד אחרי ההכרזה על הגילויים האלה, הוא החל קורס חדש, הקורס הקליני המתקדם ה-5 של לונדון (ACC).

בעודו מרצה, מפקח ועובד עם אודיטורים שעברו הכשרה, הוא בדק את הטכנולוגיה החדשה ביותר של סיינטולוגיה בטיפול באנגרמות של דיאנטיקה. התוצאות היו מיידיות. לא רק שמהירות הקלירינג עלתה באופן דרמתי, אלא שהגילויים האחרונים האלה אף פתרו את המחסומים המוקדמים באודיטינג של דיאנטיקה – ה-occluded CASE.ואומנם, לא היה פרקליר אחד שלא השיג זיכרון מחיים קודמים, וזאת הסיבה מדוע תולדות CASEs של הקורס הקליני המתקדם ה-5 של לונדון הסתכמו בפרסום הספר 'האם חיית לפני חיים אלה?

לאחר מכן, וכתוצאה ישירה ממה שאיפשר כעת את הקלירינג, "הכשרת אודיטורים", באה התגלית הזאת ממר האברד:

"גיליתי שסיינטולוג, במהלך הכשרתו, חייב להתקרב ככל האפשר למסלול של המחקר והגילוי עצמם. אחרת, הוא לא יהיה מסוגל להביא אנשים לקליר בקלות משום שחסרות לו ההבנות הבסיסיות שהפכו לדבר שבשגרה לפני שנים רבות".

הטיפול של מר האברד התבטא ביצירה של סוג חדש של קורס, שכיום הוא מרכיב מכריע בכל הכשרה של אודיטורים: 'הקורס בהתכתבות'.שוב, למטרה של הקורס היה קשר למהירות הקלירינג, וזה בהחלט כלל את המהירות שבה אפשר להכשיר אודיטורים לבצע את הקלירינג של אחרים. היו כאן קורסים עבור כל ספר לאורך "הנתיב של הגילוי עצמו", החל ב-'דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש', וכן כל ספר לימוד שבא לאחר מכן ושיעורים אינדיבידואליים שמקיפים את ההגדרות הראשוניות ואת הנתונים החשובים ביותר של כל פריצת דרך בספרי הלימוד האלה. יתרה מזאת, הם היו מיועדים ללימוד בבית. לפיכך, השם "קורס בהתכתבות", כשלוחה של האקדמיה, מאפשר לסיינטולוגים להתחיל את הכשרתם כאודיטורים אפילו לפני שהגיעו לחדר הקורס. הכול מוסבר בהכרזה שלו במגזין Ability מינואר 1959:

"מי צריך לעשות קורס בהתכתבות? כולם".

ולבסוף, היה הגבול האחרון להתרחבות עולמית אמיתית: ידע-איך ארגוני. מבחינה זו, התגלית האחרונה שלו בנוגע לתמונות דמות מנטליות חשפה משהו אחר, משהו אפילו גדול עוד יותר – ניתוח המבנה של בלבול וסדר.

"יש לנו הבנה חדשה לגמרי לגבי משהו. אתם לא נותנים אודיטינג על בלבול בעזרת בלבול, וזאת הסיבה שהגענו למצב חדש של ארגון".

ולגבי מה שאז מר האברד חשף, זה לא היה פחות מאשר היכולת החשובה ביותר של תטן, שמתחילה מהנתון המתפשט:

"הבלבולים הם לא והסדר הוא כן".

כפי שהוא הדגים מיד לאחר מכן ביישום, כאן היה הבסיס הנמוך ביותר בהכנסת סדר אצל פרקליר, בארגון ... בחברה שלמה. בכך טמון הסיפור של איך שלושת הנושאים – סיינטולוגיה עצמה, הכשרת אודיטורים וידע-איך אדמיניסטרטיבי – התמזגו כדי לספק את התשובה ליצירתה של תרבות חדשה, כפי שנכלל בהרצאה האגדית של מר האברד, "מנהיגות". כי באותה הרצאה כלולה האחריות הטבעית של כל סיינטולוג, כמנהיג, והאמצעים להשיג את האיכות אשר מאפיינת אותו. ואומנם, ל. רון האברד העתיק והדפיס מיד את ההרצאה החשובה הזאת, והפיץ אותה לכל אודיטור בכדור הארץ.

ובסופו של דבר, כש-'כנס ההצלחה' נגמר, עידן חדש התחיל. אחרי הכול, בפעם הבאה שסיינטולוגים התאספו יחד בכנס כדי לשמוע את ל. רון האברד, זה באמת היה מונומנטלי: ההכרזה על הטכנולוגיה לקלירינג בקנה מידה רחב, מאות ואף אלפים בו-זמנית – על-ידי אודיטור אחד.

ברוכים הבאים, אם כן, למלון שורהם בוושינגטון די-סי, ינואר 1959.