עוד על המוצר ה-ACC האמריקאי ה-20

אנחנו יכולים לומר עכשיו שכמה מאות קלירים, סביר מאוד להניח שכמה אלפי קלירים, נמצאים באופק. מאה אלף קלירים היו יכולים לשנות את הציוויליזציה של כדור הארץ.

אנחנו בדרך.– ל. רון האברד

עם השלמת הקורס הקליני המתקדם ה-19, ל. רון האברד השיג שאיפה שנקבעה אפילו לפני פרסום 'דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש'.כי בעוד שאודיטורים תמיד היו מסוגלים להפיק תוצאות פלאיות על פרקלירים, עכשיו הוא ליטש את הטכנולוגיה עד כדי כך שכל אודיטור שעבר הכשרה טובה היה מסוגל ליצור קליר בעקביות. גם אם העניין הודגש בעבר, עדיין כדאי לחזור עליו: כבר מ-1947, מר האברד תמיד היה מסוגל ליצור קלירים. לכן, מאז שהספר 'דיאנטיקה' הופיע בחנויות הספרים והמריא לראש רשימות רבי-המכר, שאיפתו הראשונה במעלה היתה לפתח תהליכים שאחרים – אודיטורים בכל העולם – יוכלו ליישם, על כל פרקליר, כדי להשיג את אותה התוצאה: קליר.

וכעת, ב-1958, השנים של התקדמות יציבה ולעתים קרובות דרמתית הגיעו לשיאן בשאיפה שחיפשו אותה זמן כה רב ושהושגה בצורה כל-כך מדהימה עם יצירתם של 15 קלירים באודיטינג של תלמידים, שניתן בקורס שבו אפילו כל הפיקוח ניתן על-ידי מדריכים ולא על-ידי מר האברד – ה-ACC ה-19.

הרגע היה היסטורי והניצחון נחגג ב-'כנס הקלירינג' שבו, בסדרת הרצאות חשובות, ל. רון האברד הכריז בפני סיינטולוגים נלהבים שקלירינג בקנה מידה נרחב הוא כעת בגדר מציאות. כיום, הרצאות אלה הן הכנס היחיד שהוסרט אי פעם, ולכן, כנס שבו אפשר גם לשמוע וגם לראות את ההכרזה על עובדת הקלירינג.

כעת, כשהקלירינג היה עובדה מוגמרת, מר האברד הקדיש את הקורס הקליני המתקדם האמריקאי ה-20 בוושינגטון די-סי להצהרה מחודשת ומקיפה על יסודות האודיטינג עצמם, מנקודת המבט של כל מה שנלמד באותן שנים מרוכזות של מחקר וגילוי. במילים אחרות, לא רק איזה תהליך להריץ ולמה, אלא משהו אפילו בסיסי יותר – המיומנות והיישום הטכני שנדרשים מאודיטור כדי לעורר אצל הפרקליר את הנכונות לקבל אודיטינג ואת השתתפותו המלאה בסשן – במילים אחרות, in-sessionness:

"בחיי, כמה שאודיטינג הוא אפקטיבי כשהם באמת in-session. ובחיי, כמה שהוא לא אפקטיבי כשהם לא. עכשיו, מהי בעיה בזמן הווה אם לא אותה פעילות שמתרחשת בעולם הפיזיקלי ברגע זה, שמאפשרת לתשומת הלב של הפרקליר להיות לא על הסשן ולא על האודיטור, ולכן לא על בעיית האודיטינג.

אם אתם לא חושבים שזה חמור, תסתכלו על פרופילים ממש לפני ואחרי עשרים וחמש שעות של אודיטינג מיומן, מצוין ומקצועי שניתן לפרקליר שכל הזמן הזה היתה לו בעיה בזמן הווה שלא התייחסו אליה, ושמעולם לא סיפר לאודיטור עליה, ושנשארה מוסתרת וקבורה. לא תקבלו שום שינוי בפרופיל, שום שינוי באי-קיו, שום היעלמות של פסיכוסומאטיקים או כל דבר אחר.

זה אומר לכם עד כמה ה-in-sessionness הזה חשוב. חשוב מאוד, אם הוא יכול למנוע מכל תהליך שמורץ לעבוד. ולכן הוא חייב להיות חשוב יותר מכל תהליך שמורץ".

מכאן הגיע מערך כלים לאודיטורים על מנת להשיג את הדרישה המוקדמת לכל סשן: הפרקליר מוכן להיות שם, מוכן לקבל אודיטינג ומוכן לפעול לפי פקודות האודיטור. ולמרות זאת זה היה רחוק מלהיות הכול, כי בנוסף לכך ל. רון האברד הדריך את אותם אודיטורים על מערך רחב של פריצות דרך ותגליות חדשות. לדוגמה: הרצאות שלמות שמוקדשות לטיפול ב-Rock, מה שמר האברד הגדיר בתור ליבו של המיינד הריאקטיבי. לאחר מכן היתה האנגרמה המשותפת לכל התטנים, האטום, עם תיאורו הנוסף של מר האברד על איך זה קדם ל-'גורמים'. כאן גם היה ההסבר הנוסף שלו על השימוש באי-מיטר ותגליות מכריעות לגבי תגובות המחט: התיאור הראשון של Rock Slam, המקור של מחט Stage Four והתיאוריה וההיבטים המכניים המדויקים של מה שהפך להיות תרגיל אי-מיטר מס' 16 המפורסם, 'הפקתן של פעולות מחט'. כל זה, ושפע של יישומים טכניים קשורים, שכל אחד מהם הוא בסיסי:

• הפוסטולייט הראשון – Not-knowingness הוא המכנה המשותף של not-clearness, כי הפתרון של הפרקליר לבעיות הבסיסיות של כאב וחוסר הכרה היה לא לדעת את זה.
• קלירינג – לב הקלירינג הוא העיקרון שהרס תלוי לגמרי בבנייה שקדמה לו. הטיפול בבנייה לבדה מחסל את ההרס.
• שינוי, בעיות, עזרה, ליצור ואחריות – חמשת הכפתורים שנמצאים בכל האברציות, שחייבים לטפל בהם כדי ליצור קליר.
• האודיטור – איך האודיטור הוא ה-"אלוהים" של מסלול הזמן של הפרקליר, ו-"הפולש המקצועי לפרטיות".
• התעניינות האודיטור – השתי וערב של אודיטינג תלוי בהתעניינות האודיטור.
• יזומות – יותר פרקלירים נעשים out-of-session בגלל יזומות שלא טופלו כהלכה מאשר מכל סיבה אחרת.
• התקדמות ה-CASE – איך לפקח עליה בעזרת סולמות ועריכת מבחנים.
• השכלה – השכלה היא הדבר שיוצר את ה-OT.

כשאותם אודיטורים למדו ותרגלו עד שהם יכלו לדקלם את היסודות מתוך שינה, התברר שהקורס היה כל-כך מוצלח עד של. רון האברד קבע את ה-ACC ה-20 בתור הסטנדרט בהא הידיעה להכשרת אודיטורים מקצועיים.

וכשמיומנויות האודיטור הגיעו לרמה חדשה, והובילו ליצירת קלירים בדרך שגרה, ההפצה שנבעה מכך והביקוש לסיינטולוגיה נסקו לרמות חסרות תקדים. מפֶרת' אוסטרליה הגיעו חדשות על 100 תלמידים בקורס מבוא, 100-90 נוספים שנמצאים בקורס מתקדם, תריסר קבוצות למידה שנוהלו על-ידי אודיטורים בשדה, והארגון הוצף בשיחות טלפון מאנשים מתעניינים. במקביל, תורגם ביוון הספר 'סיינטולוגיה: יסודות המחשבה', שהפך את 'הספר הראשון' של סיינטולוגיה לזמין ליורשיהם של הפילוסופים הגדולים בעולם. באותו הזמן, אלפי ספרי 'דיאנטיקה' המשיכו להיחטף מהמדפים, ורבע מיליון עותקים מהמהדורה בכריכה קשה נמכרו, והמוציאים לאור עסקו כעת בדיונים עם מר האברד להוצאת המהדורה הראשונה בכריכה רכה כדי לעמוד בדרישות הציבור. זאת ועוד – סרטי ההרצאות של כנס הקלירינג הוצגו בסיור שנערך ב-27 ערים ברחבי ארצות-הברית, ומאוחר יותר בבריטניה, והתברר שכל הסרטים כל-כך פופולאריים עד שאנשים הגיעו מעיירות שכנות כדי להשתתף בהקרנות, ובתורם הוכשרו בטכנולוגיה העדכנית ביותר, וכך החלו את המחזור מחדש באיזורים שלהם.

עם זאת, אם זה היה קצב ההתרחבות של סיינטולוגיה ברחבי העולם בשעה שהסתיו של 1958 התקרב, עדיין היה כל מה שהמישור הטכני החדש הזה עמד להביא. למעשה, ל. רון האברד כבר התכונן לעלות על סיפון אוניית הדואר המלכותית Statendam שעמדה לצאת לכיוון לונדון. שם, לא רק שהוא נתן את ההרצאה המפורסמת ביותר שלו ב-'אולם אגודת האימפריה המלכותית' הנודע, אלא שביקורו גם סימל את פרסומה של פריצת דרך ראשית נוספת – התקדמות שמזכירה את הימים המוקדמים ביותר של דיאנטיקה.