עוד על המוצר ה-ACC ה-4 של לונדון

המצב הטבעי של פרקליר הוא שהוא יודע הכול. הוא צריך להגיד, הפוסטולייט הראשון: "לא-יודע". הפוסטולייט השני: "אני יודע משהו". הפוסטולייט השלישי: "אני שוכח את זה". הפוסטולייט הרביעי: "אני זוכר עכשיו". אלוהים אדירים! זכירה היא Alter-isness של Not-isness של שקר שהוא יודע somethingness. הוא יודע את כל מה שיש!– ל. רון האברד

הגעתו של מר האברד ללונדון בספטמבר 1955 ציינה את תחילתו של מה שהפך לעידן היסטורי של התפתחות עבור סיינטולוגיה כולה.

למרות שבאנגליה היה שדה משגשג של אודיטורים של סיינטולוגיה, כל ה-ACCs הקודמים של לונדון נערכו בפיקוח של אחרים שהשמיעו מבחר הרצאות של ל. רון האברד מתוך ACCs אמריקאיים. ולכן, בעוד שמספרו של ה-ACC הזה היה אמור להיות הקורס הקליני המתקדם ה-4 של לונדון, הוא ללא ספק היה הראשון שאי פעם הועבר באופן אישי על-ידי מר האברד עצמו.

למעשה, לונדון כבר היתה מיקום בעל משמעות מיוחדת בתולדות המחקר והפיתוח של סיינטולוגיה, ובמיוחד כשזה כלל את הרצאותיו של מר האברד מנובמבר 1952 ('השליטה של תטה') כהכנה ל-'קורס הדוקטורט של פילדלפיה'.ובעוד שתקופת המחקר הזו הכניסה לפעולה את כל מה שקרה לאחר מכן מבחינת exteriorization, תטה קלירינג ו-OT – מפילדלפיה לקמדן, לפניקס ולוושינגטון די-סי – זאת היתה הפעם הראשונה שהוא חזר לאנגליה אחרי כמעט שלוש שנים.

לכן ל. רון האברד החליט קודם כול לעדכן את האודיטורים הבריטים ולנצל את ה-ACC הזה כדי ליצור אודיטורים מעולים שמסוגלים להביא את האיזור שלהם לקליר בעזרת הטכניקות האחרונות. הוא העביר להם את ההכשרה, הדריך אותם בטכניקות שפותחו בשנתיים הקודמות ששיקמו את כוח הבחירה של הפרקליר, ובמיוחד בטכניקה 'שש רמות של העברת תהליכים'.

עם זאת, סקירת ההתפתחויות הקודמות היתה רק חלק אחד מתוכניתו של מר האברד. ובהתחשב בכך שהוא לא העביר בעצמו שום ACC משום סוג במשך כמעט שנה, הוא השתמש ב-ACC ה-4 של לונדון כדי להציג מערך מרשים של חומרים חדשים שהוא פיתח, לרבות פריצות דרך שהיו הבסיס לכל האודיטינג:

• הפוסטולייט הראשון – התהליכים שפותחו מתוך אקסיומה 36 כדי לשקם את יכולתו של פרקליר לא-לדעת, וכך לבטל את הפוסטולייט הראשון שהוביל להתדרדרותו מ-'המצב הטבעי'.
• בלבול והנתון היציב – היישום של הנתון היציב, לא רק באודיטינג ולצורך פתירת הבעיות בזמן הווה של הפרקליר, אלא בחיים עצמם.
• נוכחות באודיטינג – הנוכחות של האודיטור כמישהו שמשקם את כוח הבחירה של הפרקליר.
• גישור תקשורת – הגדרתו והצעדים כדי לגשר בין תהליכים או בין מצבים של Beingness.
• התחלת סשנים מחדש – הגורם הבסיסי לכך שפרקליר הוא out-of-session והטיפול בכך.
• איך להקים פרקטיקה – תיאור מפורט החל מהצעד הראשון שבו מאפשרים לאדם מהציבור למצוא את האודיטור, ועד לאספקת ערוצי התקשורת.

עם זאת, אפילו עם הדרישות האינטנסיביות של 'קורס קליני מתקדם', זאת היתה גם תקופה של ביסוס והתרחבות גם בחזית הציבורית וגם בחזית הארגונית.

תוך ניצול העובדה שמר האברד חזר לאנגליה – ובעיקר בגלל דרישת הציבור כשנודע על הגעתו – הוא נתן בתיאטרון הסמוך ניו-לינדסי שתי הרצאות פתוחות לציבור בשתי שבתות אחר הצהריים. הפופולאריות שלו והביקוש הגדול לסיינטולוגיה מציבור חדש היו בולטים בסוף השבוע השני כשהאולם היה מלא מפה לפה והנוכחים עמדו במעברים. שעות אחר הצהריים האלה בשתי השבתות סיפקו טכנולוגיה בסיסית לתושבים שעדיין סבלו מקשיים שאחרי מלחמת-העולם השנייה, ונתנו למר האברד את האינטראקציה עם הציבור שנדרשה כדי להמשיך את המחקר והפיתוח של הטכנולוגיה כדי להתחיל בתוכניות חדשות בהיקף נרחב על מנת לפתור בעיות חברתיות בסיסיות – תוכניות וטכנולוגיה שהתפתחו בזו אחר זו במהלך השנה שלאחר מכן.

עם זאת, פעולותיו יצרו התלהבות, התעניינות והתרחבות רבות כל-כך, ש-'איגוד הסיינטולוגים הבינלאומי של האברד' בלונדון התרחב מהר מכדי שיוכל להישאר במשרדים בהולנד פארק אבניו. על מנת לספק מקום להתרחבות, הארגון עבר לבית ברנסוויק, בניין שהיה ממוקם בפינה של פאלאס גרדנס טראס ודרך בייסווטר – אחד מהרחובות הפקוקים ביותר בעיר.

הנה, אם כן, ה-ACC ה-4 של לונדון והנקודה שממנה ל. רון האברד יקבע את המסלול לסיינטולוגיה כדי שתיקח על עצמה את תפקידה על הבמה העולמית ככוח רב-עוצמה בהשגת הישרדות פלנטרית.