עוד על המוצר שיקום כוח הבחירה

עם 'שש רמות של העברת תהליכים' הוכנסו לשימוש לראשונה שיטה חדשה של אודיטינג ואווירת אודיטינג חדשה שמבטאות את הגישה שמתוכננת לשמור בצורה הטובה ביותר על הישג יציב ומתמיד ב-CASE.– ל. רון האברד

שובו של מר האברד לאנגליה בשלהי 1955 לא רק בישר על תקופת מחקר והכשרת אודיטורים אינטנסיבית, אלא גם אישר וחיזק את לונדון כעיר בעלת מעמד ייחודי בהיסטוריה של סיינטולוגיה. כי כאן ל. רון האברד הגדיר לראשונה את נפש האדם כ-being נצחי בעל יכולות שהן מעבר לכל מה שנחזה בעבר, וכך הגיע אל האקסיומות שהן אמיתות שעליהן התבססו כל המחקרים שבאו לאחר מכן, ולמעשה, סיינטולוגיה כולה.

למעשה, לא רק סיינטולוגים חיכו בלהיטות כמעט שלוש שנים לביקורו הראשון באיזור שלהם אלא גם הציבור הרחב, והכרטיסים להרצאות לציבור שלו – שהועברו בתיאטרון לינדסי בלונדון – אזלו במהירות. וכהוכחה: כשהוא התחיל לדבר, נותרו רק מקומות בעמידה, והקהל הרב הצטופף במעברים.

עם זאת, מטרת בואו של מר האברד לאנגליה כללה לא רק את כוונתו לגבש את סיינטולוגיה באופן ארגוני כדי לשרת שדה שגדל במהירות, אלא גם להכשיר אודיטורים בריטיים עד לרמת מיומנות גבוהה. מכאן – הקורס הקליני המתקדם ה-4 של לונדון.כי ב-ACC ה-4 של לונדון ל. רון האברד פרסם התקדמות מרכזית שנבעה ממחקר נוסף שלו על 'ששת התהליכים הבסיסיים' – באופן ספציפי, 'שש הרמות של העברת תהליכים'.זאת היתה התקדמות מרכזית עבור אודיטורים, כי 'שש הרמות של העברת תהליכים' הגיעו אפילו ליותר CASEs ובמישור נרחב יותר של הרמות הנמוכות:

"כי אנחנו עושים את אותם הדברים שאנחנו עושים עם 'ששת התהליכים הבסיסיים' חוץ מזה שאנחנו עושים את זה הרבה יותר טוב, זה הכול.

לא שינינו דברים יותר מדי. אבל אנחנו מנסים להגיע להבנה ברורה יותר ואנחנו מנסים לקדם CASEs מהר יותר".

למעשה, הטכנולוגיה הזאת היתה כל-כך חיונית עד שמר האברד החליט להפוך אותה לזמינה עבור כל האודיטורים – אפילו אלה שלוח הזמנים שלהם לא יאפשר להם להשתתף ב-ACC במשך שישה שבועות. לכן נערך 'הקורס המקצועי של האברד בלונדון', שכונס ב-8 בנובמבר 1955 במשרדי המטה החדשים של הארגון בלונדון בבית ברונסוויק. מה שהאודיטורים האלה עמדו לקבל במשך שלושת הימים הבאים היה לימוד אינטנסיבי של יישום 'שש הרמות של העברת תהליכים'.

עם זאת, מר האברד רצה בראש ובראשונה לוודא שאודיטורים באמת נתנו אודיטינג. לכן, הוא הדריך אותם על מציאת פרקליר ופתיחת סשן. אם העניין נראה מובן מאליו, הוא בהחלט לא היה כזה:

"איך אנחנו מוצאים פרקליר? פעם שאלנו גברת אחת במשך חמש שעות מה היא עושה עד שקיבלנו תשובה ישירה: 'אני מקבלת אודיטינג'.

עד לאותו רגע היא עשתה כל מיני דברים אחרים. היא ניסתה לבחון את העבר שלה, היא ניסתה לגלות למה בעלה נטש אותה. היא ניסתה לגלות את זה והיא נתנה את התשובות המדהימות האלה לשאלה מה היא עשתה בדיוק שם על הכיסא הזה. מה שהיא עשתה על הכיסא הזה היה לקבל אודיטינג וזה לקח לה חמש שעות לגלות את זה".

מכאן – הרודימנטים, פיתוח בסיסי של. רון האברד הפך לנושא ההרצאה הראשונה של הקורס. לאחר מכן, כשהרודימנטים היו in באופן מוחלט, הוא הקדיש את שאר ההרצאות להדרכה מפורטת על כל ההיבטים של 'שש הרמות', כשהוא כל הזמן מדגיש את השאיפה לשקם את כוח הבחירה של הפרקליר ואת יכולתו להחליט החלטות:

• הדינמיקה הראשונה – מדוע היא נקודת הכניסה הקלה ביותר לשאר הדינמיקות.
• רסטימולציה – מהו המכניזם שלה, ואיך מתקנים אותה ב-'תהליך של קבלת החלטות'.
• ארבעת מצבי הסבולת – מהם, ומדוע כשמחזקים את כוח הבחירה של מישהו מחזקים את הסבולת שלו.
• מחשבה – בכל פעם שאדם חושב מחשבה הוא מנקב חורים ב-MEST.
• שכפול – המשמעות של "אסור שזה יקרה שוב" היא שום שכפול ולכן שום תקשורת, והפתרון לכך באודיטינג.
• תקשורת – השכר של החיים והשיקול הבסיסי הראשון בכל משחק.
• Exteriorization – הקשר של הרמה השישית לנתיב 1 של 'יצירת היכולת האנושית' ואיך זה תהליך שמיועד אך ורק לתטן שהוא exteriorized.
• "תחנת ווטרלו" – תהליך שנקרא על שם תחנת הרכבת המפורסמת של לונדון שזרם הקהל הפעלתני והמתמיד שלה הפך אותה לסביבה אידיאלית עבור תהליך אובייקטיבי מהסוג הזה – ואיך הוא משוטח כשהפרקליר יכול לא-לדעת כרצונו.

כל החומרים האלה הפכו את 'שש הרמות של העברת תהליכים' ל-"חמות יותר מלבה רותחת", כפי שמר האברד הגדיר אותן, והפכו את הרצאות 'הקורס המקצועי של האברד' לחובה עבור אודיטורים. למעשה, לטכנולוגיה היתה חשיבות כל-כך רחבה שהוא ייצא את הקלטות לאקדמיות בכל הפלנטה, בזמן שהוא הקים את הקולג' המקצועי של האברד בלונדון, פעולה שהביאה לו את ההשראה לעוד שתי הרצאות של הקורס המקצועי בחודשים שבאו לאחר מכן.

וכראיה לכך ששמו של ל. רון האברד היה למעשה שגור בפיו של כל בריטי, עיתון בריטי לאומי באותו זמן הגיש בקשה לריאיון בלעדי. התוצאה – מאמר ששרטט את דיוקנו של מר האברד כ-"פורץ דרך" ו-"חלוץ" שבנעוריו ניהל שיחות עם אנשים קדושים ומיסטיקנים במזרח ושהממצאים וההדרכה שלו ייצגו "שילוב מעורר יראת כבוד". המאמר, שמר האברד עצמו תיאר כ-"סיפור ארוך מאוד וידידותי", הביא לידיעת הקוראים שסיינטולוגיה "מראה לך את היכולת, את החומר הביצועי, את שכר החיים ואת הפוטנציאל לאושר שתמיד היו שם – קבורים".

מה של. רון האברד השיג במונחים של חימוש האודיטורים הבריטים בנתונים ובכישורים שפותרים כל אחד מסוגי ה-CASEs וכך בסופו של דבר מוציאים לחופשי beings, היה בעל חשיבות הרבה יותר גדולה. ומהבחינה הזו, כל מה שהוא עשה במהלך החודשים האלה באנגליה הוכתר בהצלחה. כי כפי שרון כתב לעורך של מגזין Ability בוושינגטון, די-סי:

"הפכנו את האנשים האלה באופן כולל לאודיטורים משובחים. במידה הזו בריטניה עכשיו עשירה יותר".